האם תלמידי חכמים צריכים להשתתף בתורניות שמירה בערי ספר?
באחת הערים הסמוכות לגדר ההפרדה, התעוררה בעיה שקשורה גם בשימוש בתלמידי חכמים למשימות שמירה, וגם לחילול שבת. האירוע הוא כדלקמן:
מהכפרים הסמוכים היו מבצעים חדירות בלילות שבת לבתים שהיו סבורים שאין בהם אנשים בשבת. הפתרון שעלה בקרב תושבי השכונה היה להציב מצלמות שמירה מסביב לבתים, ולעקוב אחרי כניסה של אותם גנבים. במקרה שרואים תנועה של גנבים – לדווח על כך למשטרה וכך לפתור את הבעיה. כדי לבצע את המשימה הזאת, היו צריכים להושיב תצפיתנים מול המצלמות במשך כל השבת, וכך היו עוקבים אחרי התנועות של הגנבים.
השאלות שעולות הן:
.1 האם תלמידי חכמים שגרים בשכונה צריכים להשתתף בעלויות מצלמות השמירה? .
2 האם תלמידי החכמים הנמצאים בשכונה צריכים להשתתף בישיבה בתצפית מול המצלמה?
.3 האם יכול להיות שהם צריכים רק לשלם את ההוצאות של התצפית, אבל אינם צריכים לשבת בעצמם?
.4 האם מותר להם לדווח בשבת במקרה שהם ראו תנועה? (זו נקודה עקרונית כי מדובר בגנבים שבאים על עסקי ממון ולא באים על עסקי נפשות.)
בבואנו לדון בשאלת חיוב תלמידי חכמים בהוצאות אבטחה והשתתפות פעילה בשמירה בעיר הסמוכה לספר, עלינו לנתח את הסוגייה בשתי דרכים אפשריות.
אופציה א מדין הלכות שותפות;
הבסיס לחיוב התושבים למימון המצלמות נובע דיני השותפות מבוארים במסכת בבא בתרא. כפי שמופיע במשנה ובגמרא, בני העיר רשאים לכפות זה את זה להשתתף בבניית חומת העיר, דלתיים ובריח, שכן כל תושבי העיר נהנים מהשמירה.
אולם, כאשר אנו דנים בחיוב תלמידי חכמים נכנס כאן גדר של "נהנה": החיוב הממוני מבוסס על ההנאה הצורך בשמירה. אך מכיוון שהגמרא בבא בתרא (ח ע"א) קובעת כי "רבנן לא צריכי נטירותא" הרי שאין אצלם את דין "נהנה" כי תורתם שומרת עליהם והם אינם זקוקים להגנה החומרית, וממילא מצד דיני ממונות חכמים פטורים, אבל עדיין צריך לעיין בזה שם מה הגדר של תלמידי חכמים ומהי סיבת הפטור שלהם.
אופציה ב מדין מלחמת מצווה
לעומת זאת ניתן לדון בסוגיה מנקודת מבט של "הצר הצורר את ישראל". כאשר מדובר בעיר ספר ובחשש לחדירות אויבים הסוגיה יוצאת מגדר "שמירה אזרחית" ונכנסת לגדר "מלחמת מצווה" (כמבואר במסכת סוטה י.) במצב כזה שבו "הצר הצורר אותם", הפטור של "רבנן לא צריכי נטירותא" אינו תקף שכן במלחמת מצווה "הכל יוצאים" ואין פטור לאף אחד כולל תלמידי חכמים, גם מזוית זו עדיין צריך לעיין, דבר ראשון לא מבואר מה הדין האם תלמידי חכמים צריכים לשמור או רק לשלם. ודבר שני מה הגדר של מלחמת מצווה (מחלוקת ר"י וחכמים)
בסדר נזיקין יש 3 מסכתות העוסקות בהסדרת יחסי ממון בין אדם לחברו, מסכת בבא קמא עוסקת בנזיקי ממון, בבא מציעא עוסקת בהסדרת מחלוקת בממונות ובמסכת בבא בתרא עוסקת בהסדרת שותפויות ממון.
המשנה הרביעית בפרק ראשון של בבא בתרא עוסקת בחיוב תשלון לשמירת העיר ע"י חומה, והגמרא דנה מי צריך לשלם על החומה האם כל בני העיר צריכים לשלם לבניית החומה או שיש אנשים שפטורים מלשלם על הגדרות.
" ת"ר כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה ורבנן זימנין דמקרו ואתי גייסא בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין אמר ליה לפי ממון גובין"
הגמרא אומרת שצריך לבנות חומה לעיר כדאי שתהיה מוגנת ורבן שמעון בן גמליאל מסייג שרק עיר הסמוכה "לספר" צריכים בני העיר לבנות חומה, ועיר שאינה קרובה "לספר" אינה זקוקה לחומה, וחכמים אומרים כל עיר צריכה חומה, רבי אלעזר מרבי יוחנן שואל שכופים את בני העיר איך גובין האם לפי נפשות או לפי שבח ממון? אומר רבי יוחנן לפי ממון גובין (הערכת שווי)
ואלעזר בנו אמר שיזהרו שלא לעשות כן, ויש אומרים שמה שאמר רבי אלעזר מרבי יוחנן כשגובין גובין לפי קירוב בתים, מי שגר ליד הגדר משלם את הרוב וכן ממשיך ופוחת כשמגיע לעיר במרכז. ומכאן אנחנו רואים שנותנים פטור למי שאינו נהנה מהחומה.
ממשיכה הגמ' שם ואומרת
"רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב "אספרם מחול ירבון" אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא, השתא כולהו ישראל כתיב בהו "כחול אשר על שפת הים" צדיקים עצמם מחול ירבון? אלא הכי קאמר, אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון. וק"ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי טעמא לא תימא ליה מהא "אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות"
ומהגמרא כאן מובא שתלמידי חכמים יש שמירה מיוחדת ולפי זה יוצא שאינם נהנים מהחומה בגלל שיש להם שמירה, ויצא שתלמידי חכמים אינם צריכים לשלם דמי החומה.
בירור גדר הפטור
לאחר שנתבאר יסוד הפטור של תלמידי חכמים מהשתתפות בבניין החומה ובהוצאות השמירה, יש לחקור האם פטור זה שייך גם בנדון דידן, כאשר השמירה נחוצה בעיר הסמוכה לספר וכרוכה בחשש פיקוח נפש?
א. יסוד הדין במשנה ובברטנורא
במשנה במסכת סוטה (פרק ח' משנה ז') מבואר ההבדל שבין סוגי המלחמות:
"במה דברים אמורים במלחמות הרשות, אבל במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
וביאר שם ר"ע מברטנורא דבמלחמת מצווה אין פטור לאף אדם, וגם מי שפטורים במלחמת רשות כמו הבונה בית או הנוטע כרם, חייבים לצאת לעזרת ישראל. ומבואר בגמרא (סוטה מד, ב) דלדעת רבי יהודה אף "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" הרי היא מלחמת מצווה. כיוון שנפסקה הלכה כרבי יהודה, נמצא שכל הגנה על עיר ספר מפני חדירות אויב נכנסת לגדר של מלחמת מצווה שבה "הכל יוצאין".
ב. שיטת החזון איש בגדר "לא צריכי נטירותא"
והנה, מרן החזון איש (ב"ב סימן ה' אות י"ח) עמד על גדר פטור חכמים מתשלום, וביאר דאין הכוונה להבטחה סגולית גרידא שהנס יגן עליהם, אלא דהתורה היא המגינה על לומדיה באופן מציאותי, ולפיכך אין הם נחשבים כ"נהנים" ממשא השמירה של בני העיר.
אולם, יש לדון לפי דבריו האם במקום שיש בו סכנה מוחשית וגלויה לכל, שייך לומר "לא צריכי נטירותא", שמא במקום דאיכא סכנה אין סומכין על הנס וחייבים כולם בהצלה. ועוד יש לומר, דאף אם רבנן אינם צריכים שמירה לעצמם, מכל מקום כיוון שהם חלק מהציבור והשמירה נחוצה להצלת שאר בני העיר, שפיר יש לחייבם בהשתתפות בממון מדין ערבות או מדין השתתפות בהצלת נפשות.
ג. דעת הציץ אליעזר בשמירה בערי הספר
ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ב' סימן כ"ה) האריך בנדון זה, וכתב דבמקום שיש בו חשש פיקוח נפש, ובפרט בעיר הסמוכה לספר, אין רשאי שום אדם, ואף לא תלמיד חכם, לפרוש מן הציבור בענייני השמירה.
והוסיף שם לבאר, דאף אם נמנע מתלמידי חכמים לצאת פיזית לתצפיות כדי שיוכלו להמשיך בתלמודם בבחינת "תורתו אומנותו" מכל מקום בחובת הממון של החזקת המצלמות והוצאות השמירה – ודאי שחייבים להשתתף ככל בני העיר. דהרי השתתפות בממון אינה מבטלתם מלימודם, ודין "לא צריכי נטירותא" לא נאמר במקום סכנה לכלל ישראל.
סיכום והכרעה למעשה:
לעניין השתתפות בעלויות המצלמות: חייבים תלמידי החכמים להשתתף ככל בני העיר. כיוון שמדובר בעיר ספר ובמלחמת מצווה של "עזרת ישראל מיד צר", פקע הפטור ד"לא צריכי נטירותא".
לעניין הישיבה בתצפית: אם יש מספיק אנשים אחרים שיכולים לבצע את המשימה, יש לפטור את תלמידי החכמים כדי שלא לבטלם מתורתם. אך אם חסר כוח אדם, הרי שבמלחמת מצווה "הכל יוצאין", וגם הם מחויבים בשמירה בגופם.
לעניין דיווח בשבת: כיוון שמדובר ביישוב ספר, כל חדירת גנבים עלולה להתפתח לסכנת נפשות. לפיכך, מותר ואף חובה לדווח למשטרה על כל תנועה חשודה במצלמות, ואין לחוש בזה לאיסור שבת במקום פיקוח נפש.