מובא בגמ בבא בתרא דף ז סוגיית רבנן לא צריכי נטירותא
"רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם"
ריש לקיש פוטר את מי שמודר "רבנן" מהשתתפות במסים המיועדים לשמירה על העיר מהסיבה שהם אינם צריכים שמירה.ויש לדון בשני עניינים א. מי נחשב רבנן ומה הביאור בסיבת הפטור שלו? ב. באיזה תנאים הוא פטור?
ונדון תחילה בנושא הראשון – מי פטור ?
מובא ברמבן שצריך תלמיד חכם בדרגה שתורתו אומנותו ועוסק בפרנסה רק כדי לחיות, וברמא מוסיף שצריך לידע לשאת ולתת בלימוד ברוב סוגיות השס ומוסיף שצריך גם יראת שמיים ויהיה חזק באמונה
( לכאורה בני הישיבות של ימינו לא כולם עומדים בקריטריונים הנל ואולי יש מקום לומר שלהיות אדם כזה זה עבודת חיים של שנים ואולי צריך שיהיו בישיבה כדי שיגיעו לרמה כזאת ויל"ע )
וביחס לסיבת הפטור מובא ברמבן כיוון שלא צריכים שמירה ותורתם משמרתם, אך ברמב"ם [בפירוש המשניות] מביא את הדין בהקשר שבו הוא מדבר על כבוד לתלמידי חכמים. ולכאורה נראה שהוא מתכוון לטעם אחר, שפטורים מתשלומי העיר כי צריך לכבדם .
אך הרמב"ם עצמו בהלכות תלמוד תורה כותב שהטעם שלא צריכים שמירה הוא כי התורה משמרת אותם ולכאורה סותר הרמבם את עצמו בהבנת הסיבה למה תלמידי חכמים פטורים מלשלם למיסי שמירת העיר.
ואולי יש לומר שצריך את שניהם כיוון שהרי גם אם יבוא אדם ויטען שהוא לא צריך שמירה כי הוא שומר על עצמו, פשוט שעדיין יחוייב בתשלום כי הוא חלק מהעיר וצריך להשתתף כשיש צרה אבל תלמיד חכם צריך לכבד ולכן הוא פטור. ואפשר לומר שלכן הרמא הוסיף שצריך גם יראת שמיים ואמונה בשביל שייחשב יותר מכובד בעיני הבריות.
ועדיין יל"ע בטעם הראשון שהביא הרמב"ן, איך פטורים בגלל שהתור משמרתן והרי זה שמירה ניסית ואין סומכין על הנס ? וכן הקשה החזון איש, ומיישב שרבנן חיים מעל הטבע, בעולם רוחני ואצלם מלחמה אינה רק עניין פיזי אלא רוחני לעקור מהם את התורה, ולכן ההגנה או הנשק שלהם זה ברוחניות וזה לא נס אלא זה גוף המלחמה. ואולי זה גם עוד סיבה לתוספת הרמא שהם אנשים יותר רוחניים .
תנאי הפטור
בפשט הגמ' בבבא בתרא משמע שתלמידי חכמים פטורים מהיזקים חיצוניים כמו גנבים או מתנה למלך, אבל לדברים שנצרכים לחיים הבסיסיים חייבים. כמו באר מים ודרכים וכן רק להגנה לממון ולא לנפשות.
וכך מבאר הבית יוסף בדעת רש"י, לגבי מי חייב יותר, האם קירוב חומה או ממון, שקירוב חומה פטור כשזה ממון אבל כשהממלכות במלחמה חייבים וכן מבואר בר"י מיגאש .
ואולי אפשר לחלק בבית יוסף בין שמירה שלא יבואו ליסטים מזויין שזה ספק למלחמה של ממלכות שאז וודאי יבואו, ששמירה מסתם רוצחים יהיה דומה לממון, כלומר שחייביים רק כשהסכנה ממשית ולא נאמר הפטור רק בממון.
ונפקא מינה תהיה אולי בימינו שהוא זמן מלחמה שאז כולם יהיו חייבים אבל בשמירה בזמן רגיל יהיו פטורים.
ובמלחמה עצמה יש עוד צד לחייב גם תלמידי חכמים, עפ"י הגמ' בסוטה שאומרת שבמלחמת מצווה גם הפטורים חייבים ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. ולכאורה הוא הדין לתלמיד חכם. אך יש לעיין בהגדרת מלחמת מצווה.
וברמב"ם חידש ש"מלחמה לעזרת ישראל מיד צר" מוגדרת מלחמת מצווה ובכנסת ישראל כתב שזה גם מלחמת מנע (נחלקו עליו באחרונים ויש כמה שאלות ללא תשובה אבל בפשטות זוהי שיטתו )ולפי זה בכל המלחמות בארצנו יש צד גדול שחייבים כולם.
לסיכום הדברים
תח אמיתי שעונה לקריטריונים המדוברים, יוצא רק למלחמת מצווה, והמלחמה בעזה המתקיימת בימינו היא לכאורה מלחמת מצוה לפי הרמב"ם וודאי לפי פירוש הכנסת ישראל. ובסיום המלחמה יהיו פטורים מביטחון שוטף .
לגבי בני הישיבות גם אם בזמן הלימוד בישיבה אינם עונים לתנאים של הרמ"א בגדר "רבנן", אפשר עדיין לומר את הסברא שהם בתהליך בניה של זה ולכן יפטרו גם עכשיו. אבל פשוט שבחור שלא לוקח את ההזדמנות ברצינות ולא בדרך להיות ת"ח, אין לו שום פטור.